המתמטיקה של המידוף: חישובי עומסים, חומרים וגובה למקסום שטח האחסון

כיצד חישובי עומסים משפיעים על תכנון המידוף? 

 לפני כשמתחילים לתכנן מערכת מידוף למחסן תעשייתי, אחד הגורמים הקריטיים שיש לקחת בחשבון הוא חישוב העומס המרבי שהמדפים יכולים לשאת.

ישנו מידוף למשקל קל, משקל בינוני ומשקל כבד!

כל אחד שייך לתעשייה ולעולמות קמעונאיים אחרים.

ברור כי כל טעות בחישוב זה עלולה לגרום לקריסת המערכת, לנזק לסחורה ולסיכון חיי אדם ממש.

אז איך זה קורה? כבר מתחחילים לענות…

אז איך מחשבים עומסים נכון ובלי טעויות?

ראית – ובאופן כללי, עומס המדף מחושב לפי המשקל הכולל של הפריטים שיונחו עליו, תוך התחשבות בפיזור המשקל באופן שווה.

יש לוודא שהתשתית התומכת במדפים, כגון קורות ועמודים, מסוגלת לשאת את המשקל המחושב בתוספת מקדם בטיחות מסוים.

איזה חומרים הם האידיאליים למידוף תעשייתי?

בחירת החומר הנכון למערכת מידוף יכולה להשפיע על חוזק, עמידות וגמישות השימוש במדפים לאחסון תעשייתי.

המתכות הנפוצות בשוק הן פלדה מגולוונת, אלומיניום ומתכות מרוכבות.

פלדה נחשבת לחומר המועדף בשל יכולת נשיאת המשקל הגבוהה שלה, אך במקרים בהם נדרש פתרון קל משקל – אלומיניום עשוי להיות פתרון מתאים יותר.

כמו כן, קיימים גם פתרונות מבוססי פלסטיק הנדסי ומתכות קלות המתאימים למידוף זמני או למוצרים קלים יותר.

ההחלטה באיזה חומר להשתמש תלויה באופי האחסון ובתנאים הסביבתיים של המחסן.

הנה גורמים רלוונטיים שיש לקחת בחשבון בנוסחאות:

1. חישוב עומס מרבי לכל מדף
2. חישוב יכולת העומס של הקורה התומכת
3. חישוב יציבות מדפים (רגע התהפכות)
4. חישוב עומס כולל למערכת מידוף שלמה

הנה עוד גורמים שיש לקחת בחשבון:

• סוג החומר – פלדה, אלומיניום, פלסטיק הנדסי ועוד.

• גמישות מערכת המידוף – האם היא מודולרית או קבועה?

• תנאי סביבה – לחות, טמפרטורה, קורוזיה והשפעת חומרים כימיים.

• מקדמי בטיחות – מומלץ להוסיף לפחות 25%-50% לעומסים המחושבים.

• אופן פיזור המשקל – האם המשקל מרוכז בנקודה אחת או מחולק שווה בשווה?

• נגישות וארגונומיה – גובה מקסימלי לנוחות עבודה ולבטיחות עובדים.

• תקני בטיחות ורגולציה – יש לבדוק עמידה בתקנים בינלאומיים (ISO, ANSI, וכו').

מדוע גובה המדף הוא קריטי למקסום שטח האחסון?

אחד האתגרים הגדולים בניהול מחסן הוא ניצול מרבי של הגובה הזמין.

האם באמת ניתן להוסיף עוד קומות של מדפים?

זהירות – התשובה תלויה לא רק בגובה התקרה אלא גם ביציבות המבנית של המדפים וביכולת של המלגזות או המתקנים הלוגיסטיים להגיע אל הפריטים המאוחסנים.

גובה המדפים חייב להיות מתואם לא רק ליכולת הנשיאה אלא גם לנוחות התפעול.

ראוי לציין כי מחסנים המשתמשים במלגזות גבוהות יכולים להרוויח ממדפים המגיעים עד 10 מטרים ואף יותר, אך במחסנים קטנים, בהם העבודה מתבצעת ידנית, גובה סביר יותר הוא 2-3 מטרים.

מה הקשר בין עומסים ודינמיות של סידור המחסן?

מחסן יעיל הוא כזה שניתן לשנות את סידור המדפים בו בהתאם לצרכים המשתנים של הארגון.

מערכות מידוף מודולריות, בהן ניתן להוסיף ולהסיר מדפים בקלות, הופכות פופולריות יותר ויותר.

עם זאת, חשוב לזכור כי כל שינוי בגובה או במיקום המדפים מחייב בדיקה מחודשת של חישובי העומס, כדי למנוע תקלות בטיחותיות.

איך ניתן לשלב אוטומציה בחישובי העומסים?

מערכות אחסון אוטומטיות (AS/RS) משנות את כללי המשחק בעולם המידוף.

בעת שימוש במערכות אלו, יש לקחת בחשבון עומסים דינמיים – כלומר, משקלים המשתנים בהתאם לתנועת המערכת.

רובוטים אוטומטיים, מדפים חשמליים ופתרונות טכנולוגיים אחרים דורשים חישובי עומס מורכבים יותר, המשלבים לא רק את המשקל הכולל אלא גם את התנודות והתנועות של המערכת.

המתמטיקה של המידוף היא המפתח ליעילות

בין אם מדובר במחסן לוגיסטי, מרכז הפצה או מחסן ייצור, הבנה עמוקה של חישובי עומסים, בחירת חומרים נכונה וניצול מיטבי של הגובה הם הבסיס למערכת מידוף מוצלחת.

עבודה מדויקת עם חישובי עומסים ומבנה נכון של המדפים מבטיחה לא רק ניצול אופטימלי של השטח אלא גם בטיחות מרבית.

בהשקעה נכונה בתכנון מידוף, ניתן לחסוך מקום, להפחית סיכונים ולהגדיל את היעילות התפעולית באופן משמעותי.

חברות רבות ברחבי העולם אימצו מודלים מתקדמים של אוטומציה במחסנים התעשייתיים שלהן, במטרה לייעל את התפעול, לשפר את ניהול המלאי ולהפחית טעויות אנוש.

להלן מספר דוגמאות בולטות מן העולם:

רשתות קמעונאיות:

Walmart ו-Tesco:

רשתות סופרמרקט בינלאומיות אלו משתמשות במערכות אחסון מתקדמות, כולל שיטת "Push Back", במחסני התפעול שלהן, כדי לנהל מלאי ביעילות ולהתמודד עם תחלופה גבוהה של מוצרים.

חברות לוגיסטיקה והפצה:

DHL ו-FedEx:

חברות שילוח בינלאומיות אלו נעזרות במערכות אחסון אוטומטיות ובטכנולוגיות רובוטיות במרכזי ההפצה שלהן, לשם שינוע מהיר ויעיל של סחורות.

תעשיית המזון והפרמצבטיקה:

שופרסל:

רשת הסופרמרקטים הגדולה בישראל עושה שימוש בטכנולוגיות אחסון מתקדמות, כולל מדפי "Push Back", במחסנים ובמרכזים הלוגיסטיים שלה, כדי לייעל את ניהול המלאי.

תנובה:

תאגיד המזון הגדול בישראל מפעיל מחסנים לוגיסטיים גדולים לאחסון והפצה של מוצרי חלב ומזון, ומשתמש במערכות אחסון מתקדמות, כולל מדפי "Push Back", לניהול יעיל של הסחורה.

טבע:

חברת הפרמצבטיקה הישראלית הגדולה נעזרת בטכנולוגיות אחסון מתקדמות, כולל מדפי "Push Back", לצורך אחסון בטוח ויעיל של מוצרי התרופות.

תעשיית הרכב:

יצרניות רכב וחלקי חילוף רבות משתמשות במערכות אחסון אוטומטיות לאחסון מסודר וקל לגישה של חלקים, מה שמאפשר חיסכון בזמן בעת ביצוע הרכבות או תיקונים.

אימוץ מודלים אלו מאפשר לחברות לשפר את היעילות התפעולית, להפחית עלויות ולספק שירות טוב יותר ללקוחותיהן.